מה ההקשר בין הנפנופים על "המנגל" לבין עצמאות? חוץ מהתשובה הטריוויאלית. יום העצמאות זו הזדמנות נהדרת לדבר על זה
יום העצמאות הביא עמו דגלים בכחול לבן, חגיגות, זיקוקים ומפגשי חברים ומשפחה
ישבתי במרפסת עם האורחים שהתכנסו והתבוננתי בבני, מתן, בן ה-14:
הוא היה עסוק ב:
סידור השיפודים על המנגל
בהשגחה על החום ומידת עשיית הבשר.
שוב ושוב סיפק לשולחן קערה מלאה בכל טוב ממה שהכנו ותיבלנו כמה שעות קודם לכן
שאל את סבתא אם תרצה עוד קבב
דאג לפרוסת דג עסיסית לאחיותיו ובין לבין התבדח עם קרוב משפחה
כל זה לא היה מתאפשר לולא כבר מגיל צעיר אפשרתי לו עצמאות במטבח, בגבולות מה שסביר לגילו וכמובן תוך הקפדה מלאה על כללי בטיחות
איך מגדירים עצמאות במטבח לילדים?
מגיל צעיר, הוא יודע להכין חביתה, למרוח את הפרוסה שלו בקוטג', בהמשך למד להכין לעצמו שניצל- כן, כן, לטגן ועם שמן חם- התחלנו בזהירות כשהוא צופה בי מכינה ואט אט העברתי לידיו שלב אחרי שלב בתהליך תוך שאני לידו, שומרת, משגיחה, מלווה במבט וחיוך מעודד.
היום הוא כבר מכין לעצמו את המאכלים החביבים עליו גם כשאיני בבית. אני סומכת עליו והוא- מרגיש עצמאי, בוגר ואחראי
איך מגיעים למצב שילד בן 14 מכין בעצמו בשר לכמעט 20 איש ב"מנגל" המשפחתי? מרצונו החופשי ובכיף
מאפשרים.
מאפשרים מגיל צעיר עצמאות בדברים הקטנים, תואמי הגיל:
עצמאות בביגוד: אפשרתי לו לבחור בגד לבדו, עם המלצות להתאמת צבעים
עצמאות במקלחת: אפשרתי לו להסתבן לבד באמבטיה, כשאני לצידו משגיחה ומסייעת במידת הצורך.
עצמאות בעריכת שולחן: אפשרתי לו לערוך את השולחן בצלחות לארוחת הערב, כן גם במחיר של שבירת אחת או שתיים מהן- ואז גם איפשרתי ועודדתי, טאטוא רצפת המטבח ואיסוף השברים
התפקיד ההורי: מודלינג
בוחרים בכל גיל את הפעילויות שהילד מסוגל לעשות בעצמו, אם הוא מתקשה בהן בהתחלה, לא עושים בשבילו או במקומו. מראים, מדגימים ואז מאפשרים- לשרוך שרוכים, למרוח פיתה, לחתוך ירקות לסלט ועוד הרשימה ארוכה ומתארכת ככל שמתקדמים בגיל הילד- ולמה זה חשוב? כי כך הילד מרגיש מועיל ומשמעותי. כך נבנה בטחונו העצמי. ילד שמרגיש תחושת מועילות מרגיש בעל ערך ותחושת השייכות שלו למשפחה מתחזקת ככל שנקדים לאפשר, ככל שנקדים לסמוך על הילד ולא נעשה בשבילו; כך נגדל ילד בעל בטחון עצמי, זהיר ולא בעל בטחון מופרז ובעיקר- נגדל ילד עצמאי כי הרי עצמאות- זה מה שאנחנו רוצים בשבילם
בקרוב, טיפים והצעות נוספות להורות מעצימה ומגדילה המשיכו לעקוב אחרי, שלכם, אורלי