טעות שאני רואה הרבה הורים עושים היא להתייחס להפרעת קשב רק מהכיוון של טיפול תרופתי. כלומר, מכריזים למשל: "... גם אם יש לו הפרעת קשב, אני לא אתן לו ריטלין..".
אז בואו רגע נעשה סדר - טיפול בהפרעת קשב הוא לא רק טיפול בריטלין.
לפני הכל, חשוב לזכור שהפרעת קשב היא הפרעה שקופה, אין סימן היכר חיצוני כמו משקפיים, או קביים.
הפרעת קשב היא הפרעה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. זוהי הפרעה נוירו - התפתחותית שנובעת מליקוי אורגני וחוסר בהפרשת חומר שנקרא- דופמין, הנוירוטרנסמיטור המוחי שאחראי על קשב, על יכולת הריכוז, על יכולת הוויסות של ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. כשיש לאדם הפרעת קשב וריכוז נפגעות הפונקציות הניהוליות שאחראיות למשל על יכולת הוויסות הרגשי, על יכולת הסדר וההתארגנות, על עמידה בלוח זמנים וגם על יכולת האיפוק שלנו.
הפרעת קשב מחולקת לשלושה מרכיבים: אימפולסיביות, היפראקטיביות ויכולת הקשב שימו לב שהמונח "ריכוז" אינו מופיע בהגדרה. יכולת הקשב שלנו כוללת בתוכה את יכולת הריכוז של הילד, ועדייו השתרש בציבור השם-הפרעת קשב וריכוז.
גם כשבודקים את התרגום המילולי של ADHD נגלה שמשמעות השם שנתנו להפרעה - באנגלית הוא:
ADHD= Attention Deficit Hyperactive Disorder
בעברית נגלה שהפירוש המילולי הוא:
הפרעה של היפראקטיביות וחוסר בקשב.
(כי כאמור, יכולת הריכוז מתחבאת בתוך הקשב)
חשוב לזכור שאמנם הפרעת הקשב מורכבת מ- 3 מרכיבים עיקריים; אימפולסיביות, היפראקטיביות ויכולת הקשב אבל דמיינו לעצמכם את כל אחד מהמרכיבים כמבחנה- כשבכל אחת מהמבחנות חסר החומר "דופמין" במידה אחרת- זה מה שמסביר את השונות הגדולה כ"כ בין אנשים בעלי הפרעת קשב, אפילו מאותה משפחה.
בקצרה על ADD - הפרעת קשב ללא היפראקטיביות
הפרעת קשב מורכבת כאמור, מהיפראקטיביות, אימפולסיביות וקשב. אצל כל ילד (וגם מבוגר) הפרעת הקשב נראית אחרת בגלל שהיא כוללת מידה שונה של היפראקטיביות או אימפולסיביות או חוסר בקשב- בין אדם אחד לשני.
זו בעצם הסיבה שאיגוד הפסיכיאטריה האמריקאי החליט ב- 2013 עם הוצאת "התנ"ך" של הרופאים בגרסת DSM-5 לאחד בין ההגדרה ADD שהתייחסה להפרעת קשב ללא היפראקטיביות (H) לבין ADHD.
היום כשפסיכיאטר או נוירולוג מאבחנים הפרעת קשב, יאובחנו אלה שאין להם מרכיב של היפראקטיביות כבעלי הפרעת קשב AD(H)D. לרוב אלה ילדים חולמניים יותר שקל יחסית לפספס אותם, כי הם שקטים, אפילו שקטים מהרגיל- במיוחד בגלל שאינם היפראקטיביים.
החולמנות היא החלק הדומיננטי בהפרעת הקשב שלהם, ולרוב נפגוש יותר בנות מבנים המאובחנים בהפרעת הקשב מסוג זה. (ועל חוסר האבחון אצל בנות, במאמר אחר בקרוב).
הצעד הראשון לאבחון -
או במילים אחרות למה הורים צריכים לשים לב?
האם הילד מוסח בקלות?
האם הילד אינו שם לב לפרטים?
האם הילד משתעמם מהר וקופץ בין משחקים ומשימות?
האם הילד נמנע מביצוע מטלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי?
האם הוא מתקשה בהתארגנות או במעבר בין פעילויות?
ואפשר גם להיעזר בשאלון לבדיקה עצמית שהכנתי עבורכם ההורים - שכמובן אינו מחליף חוו"ד ואבחון מקצועי.
לפני שנפנה למומחים כדי לאבחן את הפרעת הקשב, חשוב לפנות לרופא הילדים ולבצע בדיקות דם, בנוסף חשוב לבצע גם בדיקת ראייה ושמיעה וכל זאת כדי לשלול גורמים פיזיולוגיים המפריעים לילד והנראים כלפי חוץ מבחינה התנהגותית כתזזיתיות יתר או כחוסר וויסות.
פעמים רבות נוטים הורים להמתין ולא לאבחן גם כשהבחינו בסימנים מוקדמים של תזזיתיות יתר ומוסחות רבה בגילאי הגן, אולם עם העליה לכיתה א' עשויה הפרעת הקשב לבלוט יותר מכיוון שתנאי הסביבה הלימודית משתנים, וכך נוצר מצב שילדים רבים מופנים לאבחון דווקא בשלב זה של חייהם.
מי רשאי לאבחן את הפרעת הקשב והריכוז של הילד שלך?
חשוב לזכור-לפעמים, נפגוש ילד בעל התנהגויות שמזכירות הפרעת קשב כשבעצם מקור הקושי הינו רגשי - ולכן ההמלצה החמה שלי היא להתחיל מאבחון שייערך ע"י פסיכיאטר ( לנשום עמוק ואני תיכף מסבירה): פסיכיאטר הוא הסמכות הרפואית שיכולה לעשות מה שנקרא "אבחנה מבדלת" בין קשיים שהמקור שלהם הפרעת קשב לבין אלו שהם כתוצאה מקשיים רגשיים- הטיפול בכל אחת מהאבחנות יהיה שונה- כך שבוודאי נרצה שהטיפול שהילד שלנו יקבל יהיה תואם לקושי שלו ולא מוטעה.
רק נוירולוג או פסיכיאטר מוסמכים לאבחן הפרעת קשב ולקבוע את מהלך הטיפול בה. בשנים האחרונות נקטו קופות החולים צעד להנגשת השירות האבחוני לציבור והזמינו את רופאי הילדים, איתם בא קהל היעד במגע רצוף יותר לעבור הכשרה בתהליך אבחון הפרעת קשב- ולכן היום בכל קופ"ח ניתן למצוא רופאי ילדים שגם הם יכולים לאבחן את הפרעת הקשב- זהו צעד חשוב ולרוב יש הורים שמעדיפים להתחיל את התהליך האבחוני מרופא הילדים שמכיר את הילד ממש מגיל צעיר.
מה יכלול אבחון הפרעת קשב וריכוז?
אל תסכימו שהרופא המאבחן את הילד שלכם לא ידבר איתו, לא יסתכל לו בעיניים ואפילו לא יתבונן בו כשהוא יושב לידכם בזמן שאתם משוחחים עם הרופא.
אבחון הפרעת קשב חייב, חייב לכלול 4 מרכיבים:
שאלון אבחון קשב וריכוז - שממלאים ההורים.
שאלון שממלא הצוות החינוכי.
שיחה עם הילד.
שיחה עם ההורים.
יש רופאים שיבצעו בנוסף גם אבחון ממוחשב- אבחון מוקסו למשל, שהוא ממש ממש לא חובה, אבל כן חובה שהרופא ידבר עם הילד.
יש רופאים שמגדילים לעשות וגם בודקים מעט מיומנויות למידה של הילד דרך קריאת קטע קצר שיתנו לו- (על זה בהרחבה במאמר אחר בנושא לקויות למידה) וביחד אחרי ששוחחו עם הילד ואתכם ושמעו מעבר, הרבה מעבר לשאלונים יבססו את האבחנה שלהם - אבחנה ש״תלך״ עם הילד לאורך חייו- כי הפרעת קשב וריכוז ADHD "הולכת" עם הילד לכל אורך הדרך.
איך מטפלים בהפרעת קשב וריכוז?
הטיפול הרצוי בהפרעת קשב לא מורכב מתחום אחד. אפשר לקרוא לזה- מעטפת טיפולית, כזו שתיתן מענה למגוון הקשיים של הילד בעל הפרעת הקשב והריכוז ותכלול;
טיפול רגשי- מסוג קואצ'ינג, טיפול CBT , או טיפול רגשי דרך אמנויות.
טיפול קוג פאן - תת התמחות בתוך ריפוי בעיסוק שמטפלת בתפקודים הניהוליים הנפגעים כתוצאה מהפרעת הקשב.
טיפול תרופתי- ריטלין ועוד מגוון אפשרויות תרופתיות שלוקח זמן עד שמוצאים את המינון הנכון לילד- הטיפול התרופתי דורש מעקב של הנוירולוג/ הפסיכיאטר או רופא הילדים ונדרשת הרבה וסבלנות שלכם ושל הילד.
תמיכה במסגרת בית הספר- אני דוגלת ב"לשים את הפרעת הקשב על השולחן" חשוב להעביר את המלצות האבחון ליועצת ביס, ולמחנכת ולבקש פגישה כדי לבדוק במה יוכלו לסייע.
תמיכה בבית- לא פחות חשובה; לעיתים יש צורך בשיעורי הוראה מתקנת ( מותאמת) פרטיים כדי להשלים ולהתגבר על פער לימודי שנוצר כתוצאה מהשפעות הפרעת הקשב-
הדרכת הורים- המרכיב האחרון שצריך להיות בראש הרשימה במעטפת הטיפולית הוא - הדרכת הורים; תפקידם של ההורים חשוב בהתמודדות ובהבנת הפרעת הקשב של הילד; ההורים הם ה- קייס מנג'ר של הטיפול בילד ולכן ההדרכה חשובה:
* כדי שהורים יקבלו מידע אמין ומדוייק על הפרעת הקשב
* כדי שהורים יקבלו כלים איך לדבר נכון עם ילד ה-Adhd
* כדי שהורים יבינו בדיוק מה הילד שלהם מרגיש ולמה הוא זקוק
* ולא פחות חשוב- כדי לטעת בלב ההורים תקווה ואופטימיות שלמרות כל הקשיים הכל אפשרי עבור הילד שלהם למרות ועל אף ויחד עם הפרעת הקשב שאינה מייצגת את כל הילד אלא, היא רק חלק ממנו.
לסיכום הפרעת הקשב מלווה את הילד לכל אורך חייו ומשפיעה על כל תחומי החיים- על התנהגותו בבי"ס, בתנועת הנוער ובחוגים אליהם הוא הולך. להפרעת הקשב יכולה להיות גם השפעה על כישוריו החברתיים והאינטראקציות החברתיות שלו, ועל מיומנויות הלמידה שלו (יפורט במאמר אחר).
הפרעת הקשב היא עולם ומלואו ולכן כ"כ חשוב לטפל בה באותה מעטפת טיפולית שהזכרתי- מוקדם ככל האפשר- כדי שיתגשם בילד הביטוי: כל האפשרויות פתוחות.
אז ממה תתחילו כדי להבין מה זה הפרעת קשב וריכוז ואיך היא קורה לילד שלכם?
מה הצעד הראשון שתעשו?
שמתם לב שצירפתי לכם קישור לשאלון לבדיקה עצמית שלא מחליפה כמובן, אבחון מסודר?
הכנסו ובדקו- וספרו לי בתגובה מה עוד תרצו לדעת.
רוצים כבר להתקדם עצמאית? שמה לכם כאן קישור לרכישת ההרצאה שלי: 3 אבני הדרך להורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז- שממש משרטטות עבורכם את השלבים הראשונית בהתמודדות עם הפרעת הקשב ADHD של הילד.
Comments